אחד הפסוקים שהכי מרגשים אותי בתנ"ך הוא הפסוק במגילת אסתר:
"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת, וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית-הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית, נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ;"

אסתר עומדת לגשת אל אחשוורוש כדי להציל את עם ישראל ולא יודעת אם הוא יסכים לקבל אותה בכלל.
היא לובשת מלכות ונכנסת אל חצר המלך. עד הפסוק הזה אסתר מתוארת כנערה שאחרים מכתיבים את גורלה. מהפסוק הזה הילדה משתנה – היא לובשת מלכות. היא לא לובשת שמלה יפה, אלא מלכות.
אנרגיה של מלכה, עמידה של מלכה, עוצמה של מלכה. אחשוורוש קולט את זה מרחוק ומזמין אותה פנימה.

הפסוק הזה הוא ממש השראה לכל אישה ואיש שבאים לייצר מציאות.
זה לא באמת חשוב מה תגיד, חשוב איזו גלימת אנרגיה תעטה על עצמך.
את הגלימה הזו אנשים יקלטו.

גלימת סמכות כשאתה מבקש לשים גבול לילד שלך.
גלימת אחריות כשאת רוצה להעביר משהו בישיבת צוות.
גלימת ענייניות כשאתה רוצה פתרון לבעיה מאיש שרות.
גלימת כריזמה לפני הרצאה.
גלימת חמלה כשאת הולכת להקשיב למישהו אחר.

אסתר היתה צריכה שלושה ימים של צום כדי להסיר את בגד הנערה היפה ולבוש מלכות.
כמה זמן יקח לנו כדי להתלבש?
זה יכול לקחת שלוש שניות של ריכוז וזה יכול לקחת יותר זמן.
זמן כדי לברר מה אני רוצה להשיג ובהתאם לכך מה אני צריך להסיר מעצמי ומה אני מוכן ללבוש.

כשעומדים בפני משהו משמעותי כדאי לשים לב לגלימה שנמצאת עלינו עכשיו.
לפעמים נדבקת איזו גלימה ישנה וממש לא מתאימה. זה יכול להיות גלימת היסוס,
או גלימת קורבנות כבדה, או גלימת לחימה גרנדיוזית. לפעמים אנחנו סוחבים גלימה של מישהו אחר.

אחרי שבחרתם גלימה ואתם לובשים אותה, אל תשאירו את זה לשבריר מחשבה חולפת,
אלא השתמשו בדמיון ותעטו אותה על עצמכם. עצמו עיניים לשתי שניות, הזדקפו
והרגישו את הבד מתיישב על הכתפיים, יורד כלפי מטה ומתנפנף בחגיגיות.
לבשו מלכות.

בברכת ימים שמחים,
בלהה

אם אהבת את המסר תוכל/י להירשם כאן מסרים של ידע
ומסרים חדשים יגיעו אליך ישירות.