אמא אחת אמרה לי: "יש לי שני ילדים והם הכי הפוכים זה מזה, שיכול להיות. בבוקר אי אפשר להעיר את הבת שלי, אבל הבן מתישב מיטה בשניה שנפתחות לו העיניים. הבת מעולם לא עצמה עין בנסיעה גם אם נסענו למטולה והוא לוקח לו כרית לאוטו, כדי שיהיה לו נוח לישון כל הדרך. כששאלתי אותה כמה סוכריות יש לה היא ספרה שתיים בימין ועוד שתיים בשמאל וענתה לי ארבע. הוא ספר שתיים ועוד שתיים וענה לי 6. מה שמעצבן", היא המשיכה לספר, "שאיתו אין לי בעיות, אבל איתה אני משתגעת".
הקשבתי לתאור שאותה אמא סיפרה והוא מוכר מהרבה תאורים של הורים אחרים. גם אני אישית כאמא, מזדהה איתו. הביולוגיה של הילדים שלנו שונה ואיתה גם צורת המחשבה והתפיסה. הם גם שונים בחוויות שעברו, ביחס שהם דורשים מאיתנו ובעוד אספקטים של חייהם. אבל יש פן אחד שרוב ההורים לא מודעים אליו. ישנה גם שונות בפן הרוחני בחייו של הילד. הסיפור הרוחני האישי שלו. גם ההיבט הזה יוצר הבדלים מהותיים בין ילדים.

כל אחד יורד לעולם עם מטרות אחרות לחייו על פני האדמה. הוא יורד עם דברים שהוא רוצה ללמוד ואותם אנחנו ב"דכ מכנים שעורים. הוא יורד עם מטרת עשיה מסוימת שאותה הוא רוצה ליצור בחיים האלה. לזה אני קוראת "הבטחה" והוא יורד עם מהות נשמתית מסוימת שצובעת את כל אישיותו.

זה לא רק שהביולוגיה והפסיכולוגיה שלהם שונה, אלא הפריזמה בה הם מסתכלים על העולם שונה, המטרה שלהם שונה והדרך שהם בחרו לעבור בה, בעולם הזה, היא שונה. מתוך כך יגזרו הדברים שהם ישימו לב אליהם, הדברים שיכעיסו אותם והדברים שבכלל לא ישאירו עליהם רושם.
ילד עם מהות של 'לוחם צדק' וילדה עם מהות של 'מובילת שינוי' יושבים ומשחקים במחשב עד שאמא קוראת להם לארוחת ערב. הילד ישמע "בואו עכשיו לאכול שניכם, אפילו שאחותך שיחקה חצי שעה יותר ממך." הילדה תשמע "אני אמא ואני קובעת מתי יושבים על המחשב ומתי קמים ממנו".
הילד שם לב שהוא שיחק פחות היום, כי כך הוא בוחן את העולם, צודק או לא צודק. את הילדה לא מעניין  כמה זמן היא היתה על המחשב. היא עסוקה בלבחון אילו כללים נהוגים בבית והאם אפשר לשנות אותם. יש כאלה שיגידו שהפסיכולוגיה שלהם שונה, אני מוסיפה לזה את המטרה שלשמה הם ירדו לעולם. המהות שלהם שונה ומה שהם באו לעשות כאן על כדור הארץ הוא שונה.
הילד ירד כדי להלחם למען הצדק וזה מה שהוא רואה בכל מקום – צודק או לא צודק, חלשים מול חזקים, עושקים מול נעשקים. הילדה תבדוק בכל מקום מה הכללים הנהוגים בו ולמי יש את היכולת לשנות אותם.

בד"כ אנחנו חושבים שהורים הם אלה שמחנכים ומעצבים את הילד, לטוב ולרע.
אני טוענת שלכל ילד יש "סיפור נשמתי" משלו, שהוא הצד של הילד ביחסים האלה. הסיפור הנשמתי מתאר את תפיסה האישית של מה שהילד רואה וחווה: את האוזן הייחודית ששומעת את מילים. את העין האישית שקולטת דברים בצורה מסוימת ואת המהות הפנימית שהיא צינור לתפיסת המציאות.

תפיסת המציאות של כל אדם היא על פי הסיפור הנשמתי שנקבע איתו מראש, עוד לפני שירד לעולם. הסיפור הזה הוא הצידה, הפנס והמצפן של החיים.

במקרים רבים אנשים מחפשים את דרכם. כואבים, מבולבלים ותוהים. אחת השיטות לסייע להם היא לצייר את הדרך שאותה הם בחרו ללכת כאן, את המטרה שאליה הם שואפים. את היחודיות שאותה הם באו לבטא ואת הראיה המיוחדת שלהם את הדברים.
אלו המהויות, שיעורים ומטרות שונות של הנשמות השונות של כל אדם ואדם.

אחד האנשים שהגיע אלי תאר את חייו, כמסע בין אכזבות ממקומות שונים ותפיסות עולם שונות. הוא היה שייך לזרם מסוים בארץ התלהב ממנו הדריך בו ואז הרגיש שיש בו שקר ובכלל נמאס לו מהארץ ונסע לחו"ל. גם שם הוא לא שקט ושוב השתייך למקום מסוים התלהב וגילה שגם המקום הזה לא מוצלח ועזב. ושוב האמין במשהו אחר ו…עזב.
אלי הוא הגיע מאוכזב מעצמו ובעיקר נטול כוחות. "אין לי דבר להאמין בו ואני לא מסוגל להרים את עצמי יותר". כבר בפגישה הראשונה לקחתי אותו פנימה אל הגוף ובעזרת דמיון מודרך הוא פגש אנרגיה אדירה של אש פנימית שישבה אצלו בבטן. הוא נדהם שיש כזו עוצמה בתוכו וכוח פעולה. בהמשך המפגשים הוא סיפר את סיפור חייו שלדעתו מעיד על כישלון. בתוך אותם מפגשים חיפשנו תאורים חלופיים אפשריים של אותם מקרים, הפעם מנקודת מבט נשמתית.
לאט לאט התגלתה לנו התמונה הכוללת. גילינו מהות של מורד, שהבטיחה לרדת לעולם ולהראות לבני האדם את השקר שבחוקי אנוש ובכל צורת שילטון שהיא.
כדי לקיים את ההבטחה הזו הוא עבר ממקום למקום, מקבוצה לקבוצה ולמד את החוקים שלה. ובגלל צורת ההסתכלות הייחודית לו, הוא חשף את השקר האנושי שקיים בכל החוקים האלה. כלומר הוא לא נדד כי הוא לא הסתדר, אלא הוא נדד כדי ללמוד. הוא לא מרד כי "הכל שקר אחד גדול", אלא חיפש את הטעויות שבחוקים האנושיים וצורות השילטון השונות, כי זה מה שהוא הבטיח לעשות. אחרי שחשפנו את הסיפור הנשמתי האישי שלו הוא התחיל לחוות את עצמו ממקום שונה לחלוטין. סיפור חייו העגום נראה פתאום הגיוני ובעל משמעות.
בהמשך גם בחנו את השיעורים שהוא ביקש לעבור בחיים האלה ואת העשיה שתתן לו סיפוק. גילינו את הרצון ללמד אנשים, לא רק על השקר, אלא את הדרך לחופש דרך אימוץ חוקי היקום.
הסיפור הזה מאיר בצורה מיוחדת את האופציות שנפתחות לנו אם נבחר להסתכל על קורות חיינו לא רק ממבטה של הנפש, אלא ממעוף הנשמה ונחפש את הסיפור הנשמתי האישי שלנו.

אשמח לקבל לקבל תגובות, שאלות, הערות, תובנות וכל העולה על דעתך. תודה.
 bilha1@bezeqint.net