אני: בבקשה הסבירו את נושא הצמתים.
הדרכה: כולנו צומת/קשר על הרשת. אבל יש כאלה שעוברת דרכם הרבה תנועה והם סואנים ומשפיעים, ויש כאלה שהם שקטים יותר. אין צומת מרכזי וצומת צדדי כי הכל רב ממדי כמו כדור. אבל כן יש צמתים דומיננטיים/גדולים שדרכם עוברים הרבה חוטים. גם הצמתים הסמוכים להם יהיו דומיננטיים, וככול שמתרחקים יכולים להיות צמתים עם פעילות קטנה יותר. בכל מקרה מה שקורה בצומת אחד קורה גם בסביבתו, ומה שקורה באזור מסוים מתרחש בכל הצמתים שמצאים בו.
לדוגמה, תדמיינו מישהו שהוא רעב תמיד. אחד כזה שצריך כל הזמן עוד ועוד רכוש / כוח / אהבה. הוא אוגר אותם בתוכו וקשה לו לשחרר עבור אחרים. הצומת שלו תהיה "חור שחור", שבולע את האנרגיות שעוברות בצמתים הצמודים לו. האנשים הקרובים אליו ירגישו מרוקנים, עייפים תמידית ומתוסכלים. גם האפשרות ההפוכה לא מוצלחת, כלומר אדם שכל הזמן נותן את מה שיש לו, ולא מוכן לקבל. מה שנכנס אל הצומת שלו לא נשאר מספיק זמן כדי להזין אותו, ומיד עובר הלאה. הצומת שלו תהיה נטולת אנרגיה ותלך ותדעך. גם במקרה כזה הקרובים לו ירגישו נטולי אנרגיה ושמחת חיים. האדם הזה בטוח שהוא מעניק אבל זה לא נכון, חוסר איזון יוצר חוסר איזון.
צומת מאוזן משתדל להיות פתוח וזורם כמה שאפשר. הוא נותן לאנרגיה לעבור דרכו, להזין אותו ולהמשיך הלאה. הוא לא מתאמץ לחסום את האנרגיה מלהכנס לתוכו, הוא לא גורם לה להישאר ולהיתקע, וגם לא דוחף את האנרגיה החוצה. כל האפשרויות האלה יוצרות מאמצים מיותרים, משבשות את זרימת האנרגיה ומבזבזות אותה.
אני: איך צריך לחיות אדם/צומת שמבקש לחיות בטוב?
הדרכה: הוא צריך לחיות בפשטות ולהתכוון לעשות טוב, עבורו ועבור הסובבים אותו. כמובן שזה לא יצליח לו כל הזמן, וזה ממש בסדר. הוא יפחד לפעמים, יכעס, ידחה למחר, ישכח, יתקמצן ויעשה שטויות. אבל כל עוד הוא מתכוון להטיב, ומשתדל לשמור על צומת זורם, הכל טוב. אין שום בעיה לעשות טעויות כל עוד מתקנים מה שאפשר, מבקשים סליחה וזורמים הלאה. חשוב לא להיתקע. לא עם רגשות אשם, ביקורת עצמית, חרטה וכדומה. אלה רגשות לגיטימיים, כמו כל רגש אחר, אבל צריך לשים לב לא להיתקע איתם ולתקוע את הצומת והאנרגיה.
למשל, אם כעסתי על הבת שלי וברור לי שבעצם הייתי רעבה, ולכן הוצאתי עליה את המתח שלי, חשוב שאזכור שאני צומת על הרשת, ואבדוק מה כדאי לעשות – תחילה לאכול להזין את עצמי באנרגיה, אחר כך לשים לב לרגשות שלי ולשחרר אותם, ולבסוף לבקש סליחה מהבת שלי.
הדגש שאנחנו שמים כאן הוא ניקיון הצומת. לא מבקשים מכם להיות צדיקים ולא לעשות כל היום למען העולם כולו. רק מבקשים מכם להתכוון להטיב ולהיות צמתים נקיות עד כמה שאתם יכולים.
אני: מה הכוח שיש לי כצומת ברשת ומה אני מפעילה כרגע עם הכוח שלי?
הדרכה: בואי נדבר על כוח. בכל בריאה ובריאה יש כוח והוא זורם – אבן, עץ, אדם וחיה, תינוק וזקן. יש כוח בעצם היותו "יש" על האדמה הזו. אם הוא לא זורם עם הכוח שיש לו, בגלל כל מיני אמונות ופחדים, הוא משקיע חלק מהכוח שיש לו באמונות ובפחדים, וכך מאבד חלק מכוחו. כלומר יש לך סך כלשהו של כוח, ואת מוציאה אותו בכל מצב. אבל אפשר שתקדמי איתו דברים ואפשר שתתקעי.
אנחנו נדבר עכשיו על פעולה. פעולה יכולה להיות מחשבה, רגש או מעשה. את פועלת כל רגע כל הזמן. את נושמת, את חושבת, את יוצרת, את חשה ומרגישה. אין לך פחות כוח משיש למישהו אחר, גם אם לעיתים זה נראה כך. אנחנו לא אומרים שלכולם יש בדיוק אותו כוח אבל לכולם יש מספיק כוח כדי לפעול את מה שהם צריכים לפעול בעולם. לתינוק, לאדם עם מוגבלות, לרקדן, לזקן ולראש ממשלה.
השאלה איך אפשר לנתב כוח למקום מקדם? איך לא מסתובבים עם סיפורים בראש שגורמים לאנרגיה לעבוד בניוטרל?
זה לא פשוט. כי היותכם אדם – זו בדיוק ההגדרה: מתבלבלים, מתנסים, הולכים, חוזרים, מתוסכלים. זה מה שבאתם לעשות בעולם. לנסות, להיכשל ולנסות שוב. כל ניסיון וכישלון שלכם אינו מתבזבז. זה פועל פעולה, עבורכם ועבור היקום. עצם זה שאתם כאן על האדמה חיים ומנסים, זה נהדר. החיים שלכם לא מובנים אליו. ההסכמה שלכם לרדת לאדמה ולחיות כאן, בתוך הקושי המדהים הזה, היא גבורה. אנחנו, שלא כאן על האדמה, מעריצים את היוזמה שלכם, את מוכנות שלכם להתנדב ולרדת למען היקום. כל מי שיורד לכאן לוקח על עצמו משימה מעבר לעצמו, למען התפתחות היקום.
אנא תזכרו שאתם בעצם לא נכשלים. אתם נושמים, ממשיכים, מנסים, משתדלים וזה המון. בבקשה אל תשאלו "האם מצליח לי?" אל תרדו על עצמכם שלא הולך "כשהזמן מתבזבז", אין דבר כזה. פעולותיכם לא מתבזבזות. חייכם וחלומותיכם לא לריק. יש לכל דבר משמעות.
אם אתם רוצים שהכוח שלכם יצליח לפעול במקסימום הפוטנציאל שלו – תחשבו איך אתם יכולים לסייע לאחרים. זה הנתיב בו הכוח שלכם פועל את הפעולה הכי משמעותית. כמו שאמרנו, זה לא משנה אם אלו מחשבות, רגשות או מעשים. אתם יכולים לחשוב טוב, להתפלל, לשוחח, להיות באמפתיה ושמחה וגם לעשות מעשים בפועל. בכל רגע מה שתעשו יהיה בסדר. אם אתם רוצים שהכוח שלכם יפעל את הפעולה הכי מקדמת עשו אותו לטובת האחר.
אני: נפלא. למדתי דבר אדיר – אני לא צריכה לשאול האם יש לי כוח, אלא על מה הכוח שלי פועל עכשיו?
אפשר לקחת את זה למשפט פשוט ומעשי – אל תשאלי: "האם יש לי כוח?" אלא תשאלי: "מה ברגע זה הכוח שלי מפעיל?"
זה ענק!