את מה שאכתוב גיבשתי אחרי שעות רבות של שיחה עם אנשים, כתיבה אישית ושיחות עם מדריכים רוחניים. אחרי שנים של זיקוק הגעתי לכמה מושגים שהם לדעתי הרכיבים של הסיפור האישי של כל אחד מאיתנו. הם יכולים לתת לנו הסברים על מה שמפעיל אותנו, מושך אותנו, מרגש, מרתק, מכעיס או מפחיד. חלק מהמושגים כבר שגורים בשפה הרוחנית המתפתחת בשנים האחרונות, אך אני אביא את הדרך שלי לראות את הדברים.

הסיפור הנשמתי מתרחש בתוך שישה אלמנטים שאני מכנה –
המהות
ההבטחה
השיעור
התעמולה
בעיית התרגום
והנדר

שלושת המושגים הראשונים – מהות, הבטחה ושיעור, הם שלוש האיכויות הגדולות של הנשמה. הם אלה שמביאים אותנו לידי שמחה, תשוקה וסיפוק מאושר. מולם שלושת המושגים – נדר, תעמולה ובעיית תרגום, הם המעצורים הגדולים ביותר. הם אלו שיוצרים בנו פחדים ומסובבים אותנו במעגלים מתישים סביב עצמנו.

אני מעמידה את ששת המושגים האלה בשלושה זוגות זה מול זה:
מהות שנעצרת בגלל נדר.
הבטחה שמובילה לבעית תרגום.
ושיעור שמתבלבל עם תעמולה.

תחילה אספר על המהות.
המהות היא דבר המייחד כל נשמה. אינני יודעת מתי היא נוצרה. האם בבריאתה של הנשמה, או בחיי הנשמה בעולם העליון, או תוך כדי גלגולים כאן על האדמה. בכל מקרה, ברור לי שיש מהות מרכזית שמתארת את "אופיה הבסיסי" של הנשמה.
לדוגמה נשמה שיש בה מהות של שמחה, או נשמה עם מרדנות. פגשתי גם נשמה עם עדינות, או נשמה עם קסם ונשמה עם אהבה. כשמגדירים את המהות, חשוב גם לפגוש את הדיוק המסוים של המהות שמביאה נשמה כזו. כלומר לא מספיק להגיד שמחה, כי יש נשמות רבות שמחוברות לשמחה. יש לחפש את השמחה המיוחדת לכל נשמה. למשל נשמה אחת תביא שמחה ללא גבולות ותנאי, כלומר שמחה שאינה תלויה בדבר. נשמה אחרת תביא שמחה של פשטות, של שוויון בין כל הישויות – כולל בע"ח. נשמה אחרת תביא שמחה למרות מגבלות עצומים, כלומר שמחה שחוצה מחסומים, ונשמה אחרת תביא שמחה מחוברת לטבע הדברים.

כל נשמה מביאה איתה לעולם את המהות שלה והיא תפעל ותתבטא דרכה. זו הפריזמה שדרכה היא תביט על העולם ותפרש את האירועים וזו גם היכולת והסגולה המיוחדות לה. פגשתי כמה נשמות עם מהות של מרד, שתיים מהן היו ממש הפוכות במהותן. בחור אחד שהמרד שלו התבטא בבחינה אין סופית של החוקים, ומגיל צעיר הוא נלחם בכל מסגרת שאליה השתייך. לעומתו בחורה שפשוט לא ראתה חוקים, היא עשתה מה שבא לה בלי להבין מה הבעיה בכלל.

המהות היא גם "המשקפיים" בה אנחנו רואים את העולם. למשל, כשאמא לשלושה ילדים אומרת: "הכנסו הביתה כבר מאוחר וצריך לאכול ארוחת ערב", כל ילד ישמע משהו אחר לפי המהות המרכזית שלו. אם הוא מורד הוא ישמע הוראה שמגיעה מגבוה ואוטומטית לא ירצה להכנס, או יתווכח על זה. אם הוא נשמה מחברת קצוות, הוא יחוש את המתח שנוצר וינסה לשכנע את האח שלו להכנס. ואם היא נשמה של שמחה פשוטה, היא תשמע עובדה פשוטה ותעשה מה שמבקשים ממנה בלי לעשות מזה עניין. אמא אחת, משפט אחד ושלוש התייחסויות שונות.

ההבטחה
בהתאמה לכל מהות, ניתנת גם הבטחה ע"י הנשמה, לפני ירידתה לעולם. אני מנחשת שההבטחה לא משתנה בכל גלגול, אלא תתקיים כמה גלגולים עד שתוחלף. ההבטחה ניתנת כהצהרה בפני היקום לפעול פעולה בעולם ולהשפיע עליו.
למשל המורד הבטיח להזכיר לאנשים שאין חוקים באמת, אלא רק חוקי הייקום.
נשמה עם מהות של אהבה, הבטיחה להעיר את כל האנשים לאהבה.
ובחור עם מהות של שמחה, הבטיח לשמח אנשים ודרך השמחה שלו הם יעשו התמרה וריפוי.
בכל מקרה, ההבטחה שניתנת קשורה למהות המרכזית של הנשמה, ותמיד תרצה להטיב עם היקום והבריות בו.

בפגישה ראשונה עם מטופל, ההבטחה מבצבצת בין המילים ואני מנסה לקלוט אותה. לפעמים היא מגיעה רק בתחושה או בדימוי ולפעמים היא נאמרת בברור. נכנסה אלי לחדר בחורה והתיישבה מותשת על הספה ודמעות זלגו מעיניה. היא עמדה להנשא לבת זוגה בעוד חודשיים והמאבקים עם המשפחה הביאו אותה לידי יאוש. תוך כדי הקשבה לסיפור ולקשיים התחלתי להרגיש נחישות כובשת. ביקשתי שתעצום עיניים ושתספר לי מה היא היתה רוצה שיקרה. רשמתי את הדברים שאמרה ואחרי כמה דקות הקראתי לה אותם. היא הקשיבה למילים ולאט לאט האנרגיה בגופה השתנתה ודמעות של התרגשות זלגו מעניה. היא שמעה במילים של עצמה קריאה לשינוי ההיסטוריה הנשית. ההבטחה הנשמתית היתה מורגשת ומוחשית בגופה. באותה פגישה ראשונה עדיין לא ידענו לנסח את ההבטחה, אבל עצם ההזכרות החלקית והתחושה הספיקו כדי למלא אותה כוח מחודש. ממקום מלא כזה היא הרגישה סבלנית ואמפטית יותר לקשיי ההסתגלות של המשפחה שלה.

כולנו נותנים הבטחה חגיגית לפני ירידתנו לעולם וכולנו נתקלים בקשיים לקיים אותה בחיים האנושיים על האדמה.

השיעור
השיעור הוא ערך יקומי שהנשמה לא למדה במלואו והיא צריכה להשלים את הלימוד שלו. יכול להיות שהיא לא התנסתה בו מספיק ויכול להיות שהיא רכשה ידע שגוי על אותו ערך, תוך כדי התנסויות, והיא צריכה לתקן את השגיאה. השיעור לדעתי גם לא מתחלף בכל גלגול, אלא רק אחרי שהוא נלמד. למשל נשמה עם מהות האהבה, שהבטיחה להעיר את כל האנשים, היתה צריכה ללמוד בעצמה שיש לה זכות לאהבה עצמית, גם אם היא לא תעשה שום דבר כדי להיות ראויה לכך. היא היתה צריכה ללמוד שהאהבה האלוהית/היקומית מוענקת בכל מצב ועליה להסכים להתעטף בה ולא להתאמץ כדי להשיג אותה, או לאגור אותה לימים קשים.

פגשתי בחורה עם מהות של עדינות. כשחשתי את העדינות שלה נדהמתי. היא היתה עוצמתית, מלכותית, כמעט פוקדת. אותה בחורה היתה צריכה ללמוד להפסיק לפחד מכל בעל סמכות ולהסכים לפגוש את הסמכות המלכותית והעדינה שלה, שמדברת אחרת מסמכויות אחרות בעולמנו.

בחור אחר עם מהות של תום (לא מלשון תמימות, אלא מלשון מתום. ללא דופי) בחר לצורך השיעור בגוף בעל ADHD. הוא היה להסכים להאמין בעצמו, בכוחות שלו ושהוא ראוי לאהבה, למרות שהוא חי בגוף כל כך סוער, שחווה אנטגוניזם מהסביבה.

המהות, ההבטחה והשיעור הם הייחוד שלנו, הכוחות והדרך שבחרנו עוד בהיותנו בעולם העליון. שלושת האלמנטים הבאים – בעיית התרגום, התעמולה והנדר, נוצרים כאן בעולם כחלק מההתפתחות שלנו והמסע עלי אדמות. אפתח בתיאור בעיית התרגום שמתלווה תמיד להבטחה.

בעית התרגום
בעיית התרגום היא מה שקורה למושג כלשהו כשהוא יורד מעולמות עליונים לארץ. כלומר מהצורה בה הוא נתפס ע"י ישויות רוחניות אי שם למעלה, לתפיסה שלו בעולם שלנו, ע"י בני אדם. למשל, בואו נתחבר לנשמה שנתנה הבטחה ללמד/להביא לעולם את המושג "שייכות".
מה זה שייכות שם למעלה? רוצים להרגיש?
עצמו עיניים, קחו נשימה טובה ואת תשומת הלב שלכם אל הגוף. קחו עוד נשימה וכנסו מעט פנימה אל עצמכם. עוד נשימה ודמינו אתכם מתרחבים. אין צורך להכנס למדיטציה עמוקה, אלא רק לקחת רגע שקט ע"י חיבור לגוף.
עכשיו דמיינו את המושג "שייכות" כפי שהוא מורגש בעולם העליון. דרך הגוף והנשימה הרגישו שייכות אל היקום כולו. אם הצלחתם לעשות זאת, תרגישו התרחבות, חיבור להכל ושהכל מחובר אליכם. אחדות. קשה להגדיר במילים את התחושה, אבל די פשוט להתחבר ולהרגיש אותה.

עכשיו תדמיינו את הנשמה לובשת גוף ויורדת לעולם הזה. מרגישים את הצמצום?
כשהנשמה נותנת את ההבטחה היא חלק מהאחדות הייקומית הגדולה. כשהיא לובשת גוף ויורדת אל העולם הזה, היא פוגשת את הדואליות שבה אנחנו חווים את הדברים. כאן, על האדמה, היא פוגשת את המושג שייכות כפי שכולנו מכירים אותו – אתה שלי!
"קניתי את שטח האדמה הזה. הוא רשום בטאבו".
"לקחת לי את הבובה היא שלי! תחזירי לי אותה".
"העור שלך בצבע אחר, אתה לא שייך לכאן".

המושג שייכות כשהוא מורגש שם למעלה, מרחיב את הנפש לחיבור לכל, וכשהוא מורגש כאן למטה הוא מלא גבולות, צמצום, התנגשויות ופחד. להיפוך הזה אני קוראת "בעיית התרגום". כלומר איכות כלשהי נחוות בעולמות העליונים בצורה אחת, וכשהיא יורדת לעולם הדחוס שלנו, היא נחוות כדבר אחר לחלוטין.

אז מה קורה לנשמה שירדה לכאן להביא לעולם את המושג האדיר הזה שייכות?
הילד הזה לא יזכור את הרוחב המופלא של השייכות, כפי שהוא חווה למעלה, אלא יאמץ את מה שילמד מהחברה סביבו. עם זאת, כיוון שההבטחה הזו שוכנת בתוכו, הוא יחפש למלא אותה ללא הפסקה. הוא יבקש להיות שייך לכל מיני מקומות וברגע שיחוש שהוא סוף סוף שייך, הוא יבעט את עצמו החוצה. משהו פנימי ללא מילים והגיון יגרום לו להרגיש "קוצים" והוא יברח מאותו מקום שאליו כמהה להשתייך. הידע היקומי על שייכות, יזהה את השקר, ולא יתן לו לשבת בשקט.

נשמה שתבטיח הבטחה של עוצמה יכולה להתקל בכוח ודורסנות כתרגום ארצי.
נשמה שתתן הבטחה של אהבה אולי תתמודד עם קורבנות כתרגום.
נשמה שתבטיח הבטחה של נתינה ללא גבול, יכולה לפגוש בתוכה אובססיביות למושלמות.
נשמה שהבטיחה ללמד אנשים כיצד לרכוש ידע, יכולה להתקע כתלמידה אינסופית.
נשמה שהבטיחה לשרת את טובת היקום, תנסה להיות משרתת של כולם.

כשמטופל מתוסכל מספר סיפור חיים שחוזר על עצמו שוב ושוב בווריאציות שונות, כדאי לחפש את המהות שלו וההבטחה שנתן, ומתוך כך לחפש את בעיית התרגום הספציפית שלו. הדבר יסדר לו את כל סיפור חייו ויאפשר לו להיחלץ ממעגל הקסמים האינסופי שלתוכו נקלע.

התעמולה.
התעמולה היא דבר די מפתיע או אפילו משעשע כשחושפים אותו. התעמולה נוצרת ע"י ההגנות הפנמיות שלנו, ומאפשרת לנו להסתגל לעולם הזה. התחלנו לייצר אותה בתחילת דרכנו, כשהיינו ילדים קטנים והעוצמות הגדולות של המהות שלנו נתקלו בדחיה ע"י הפחדים של המשפחה והחברה. הצורך של כל תינוק לקבל הזנה ואהבה כ"כ גדול, שכולנו היינו מוכנים לצמצם את עצמנו, כדי לשרוד.
אתן דוגמה לתעמולה ממקום אחר. חברה שמייצרת מיץ תפוזים ויודעת שלא נשאר בו אף מרכיב מהתפוז המקורי, תעשה הכל כדי לשכנע אותנו שהמיץ הזה נהדר לבריאות ושיש בו תוספת ויטמינים חיוניים. לעומת זאת אם המיץ היה נסחט עכשיו לא היה שום צורך להגיד או לשכנע אותנו במשהו. כך גם עובדת התעמולה הפנימית שלנו. היא מסתירה את האמת מאחרי סיפורים ופחדים הפוכים לגמרי מהמהות שלנו. למשל אם ירדנו עם מהות של שמחה, והשיעור שלנו הוא ללמוד שאנחנו האחראים הבלעדיים לשמחה שלנו, התעמולה תספר לנו שאנחנו אנשים מאוד רציניים ושלשמוח אפשר רק כשכל התנאים מושלמים לכך. או אם המהות שלנו היא של אנרגיה סוחפת וירדנו לכדי להוביל וללמד משהו חדש, התעמולה שלנו תספר לנו שאנחנו בעלי גוף חלש וחסרי אנרגיה ושאנחנו בכלל לא יודעים מה נכון.

היה אצלי בחור שהמהות שלו היתה קבלה חומלת ופשוטה. לבחור היה שם פרטי ומשפחה שבטאו כוח ולחימה, ומבחינה פיזית הוא היה גבוה ומוצק. התעמולה סיפרה לו שהוא נמוך וחלש, שאבא שלו הוא העוצמתי והחזק. הוא חש חלש לעומת החברים שלו, הלקוחות, אישתו וכמעט מול כל מי שפגש. אחרי שהאזנתי כמה פגישות לקשיים שלו ופגשנו את פחדיו העמוקים, הבנתי שכל אלו בעצם תעמולה. בעזרת דמיון מודרך לקחתי אותו פנימה לראות את הפחד שלו, לתת לו צורה. אחרי שנתנו לו צורה ביקשתי ממנו שיזיז אותו הצידה. כך הזזנו פחד ועוד פחד עד שהגנו למהות שמתחת. לידע של עוצמה, קבלה וחמלה.
אין זה פשוט להיווכח שאתה מאזין שנים לתעמולה פנימית ושרוב המחשבות שהתרגלת אליהן כל חייך הן תעמולה הפוכה מהאמת הפנימית שלך.

ומיד באה השאלה למה זה נוצר? ההסבר הנפשי לכך הוא די מורכב ועובר דרך הפחדים וההגנות שלנו, אבל מבחינה רוחנית אפשר לומר שזה נוצר כדי שנעבור את השיעור. כנראה להגיע לעולם ולהיות כבר מראש בסוף הדרך, לא יעביר אותנו את מה שאנחנו צריכים לעבור. לפעמים אנחנו שמים לנו מכשולים וקשיים כדי להתגבר וללמוד שיעור אמיתי.

הנדר
אני מביאה את הנדר בסוף הרשימה, כי הוא הכי קשה למפגש ולהתמודדות. הצמדתי אותו למהות כיוון הוא נוצר בגללה. הנדר נוצר באחד הגלגולים הקודמים, ונועד למנוע מאיתנו לעשות שגיאה נוראה שוב. שגיאה, שברוב המקרים, גרמה לפגיעה באחרים.

פגשתי בחורה נהדרת באיזו קבוצת לימוד. בכל פעם שהתחבקנו יכולתי לחוש את העוצמה שלה. היתה לי הרגשה שבפנים יש לה פנס צהוב חזק. בהמשך כשהיא הגיע אלי לטיפול לא הצלחתי להפגיש אותה עם העוצמה הפנימית הזו. היא התנגדה בכל תוקף. באחד המפגשים, כשנכנסנו פנימה על ידי דמיון מודרך, ראינו משהו שחור ורע. כשהתקרבנו לראות את האנרגיה שיוצאות ממנו, פגשנו דורסנות של החלש. המשכנו את התהליך והיא פגשה גילגול ישן שבו היא היתה בעלת השפעה וכוח, ולא היה איכפת לה מה קורה לאנשים אחרים, עד כדי רמיסה שלהם. לא לקחתי אותה לפגוש את כל הפרטים של הגלגול הזה, אלא רק את הנדר שנדרה בסופו. הנדר היה – לעולם לא עוד! אני לא אעשה את זה שוב. וכדי שלא אסחף בטעות לעשות משהו דומה, אנעל את כל הכוחות שלי. עדיף להישאר חלשה וקורבנית מאשר לדרוס אחרים.
במקרה הספציפי הזה לא הצלחנו לשחרר את הנדר, אלא רק להכהות את עוצמתו. במקרים אחרים שטיפלתי כן הצלחנו לשחרר, ולהתגבר על המחסום הפנימי. כללית שחרור נדר תלוי בעוצמת הרע שנעשה, בעוצמתו של הנדר ובעיקר במספר הגלגולים שעברו מאז. 

עד כאן מאוד בקצרה, על ששת האלמנטים הבסיסיים של הסיפור הנשמתי, כפי שמיפיתי לי אותו.
בשביל מה התיאור הזה חשוב בכלל, והאם אפשר להסתדר גם בלעדיו?

אפשר להסתדר מצוין בלעדיו, זה אפילו רצוי, וכך רוב האנשים עושים.
בשיח היומיומי של רובנו, אנחנו מתייחסים לעולם הנפש והגוף, והנשמה לא מקבלת תשומת לב מיוחדת. אולם ישנם כאלה שהנשמה היא חלק ער בתוכם, שדוחף לקבל ביטוי. הם מרגישים חסרים או זרים בעולם הזה ומתגעגעים געגוע תמידי מבלי לדעת למה. אנשים כאלה ירוו את צימאונם בשיחה על הנשמה, ואולי אף ירגיעו מעט את סערת נפשם כשיבינו מושגים כמו מהות ושיעור. לעיתים אפילו מידע מועט על בעיית תרגום יעשה להם סדר בבלגן.

אני מאמינה שעיקר ההתפתחות שלנו קשורה למודעות ואימון, אבל תוך כדי טיפול לפעמים אנחנו נתקלים במכשולים בלתי עבירים. הנפש והמודעות פשוט חסרות אונים מול עוצמתם. אלו המקומות שכדאי להיכנס ולחפש את הסיפור הכולל של אותו אדם, לחשוף קשיים שמקורם בעולם הרוח האישי. לא תמיד אנחנו מצליחים אבל גם מפגש עם חלקים מהסיפור מביא רווחה לנפש.

אם תרצו לשמוע עוד על הסיפור הנשמתי, או לצאת למסע גילוי של הסיפור האישי שלכם, אתם מוזמנים ליצור קשר:
bilha1@bezeqint.net
052-3308845